שמי דליה בן נון ילידת 57, נשואה לרפאל, אמא לשלושה וסבתא לנכדה. חיה ויוצרת בזיכרון יעקב.
הגעתי אל הצילום מעולם הצורפות. את צעדיי הראשונים בצילום עשיתי ב"נשים מצלמות".
לומדת ב'מרחב לצילום ואומנות' של שגית זלוף נמיר.
התמונות צולמו בסטודיו ובמרחב הביתי שלי.
עוסקת בטבע דומם, דיוקנאות עצמיים, צילום חברתי ובעולם הפנטזיה. אותם מצלמת מתוך חקר ומעקב תהליכי.
במהלך האומנותי שלי נעה בין אינטואיציה, לבין תגובה ישירה למציאות סביבי.
בתקופה מאתגרת זו האומנות, הצילום והיצירה הן כעוגן וכמצפן עבורי, המאפשרים לי לגעת בנושאים: זהות, זיכרון, כאב, חמלה ותקווה. ולבטא רעיונות וחוויות אישיות.
עבודותיי נעשות מתוך פעולה אינטואיטיבית, ומתוך פרספקטיבה רעיונית בה אני בוחנת את היצירה דרך חקר ומעקב אחר תהליכים. לעיתים חומרי הגלם עצמם מהווים מקור להשראה.
אני רואה ביצירה מרחב פתוח של חיפוש, חקר, בדיקת גבולות ועשייה מתמשכת.
