עיר מבנים גזורים
חיפה עבורי אינה רק יעד גאוגרפי, היא מרחב שבו נארג סיפור משפחתי רב - השנים.
העיר הזו, על טופוגרפית ההר והים הייחודית לה, מכילה שלל נרטיבים וזהויות.
העיר הזו, על ההיסטוריה שלה רוויה בגלי שינוי - מהשלטון העות'מאני והבריטי, דרך תושביה הערבים ועד גלי העליות היהודיות. זהו מרחב דינמי של מחיקה והנכחה תרבותית. עבורי, היא משמשת עדות אילמת לרצף של הישרדותיות, אך גם למרקם היסטורי ייחודי של דו-קיום וחיים משותפים.
בתוך המרחב הזה, הוריי, ניצולי השואה, חוו מסלול נדודים מורכב: מעלייתם לישראל, דרך גירושם למחנות המעצר בקפריסין, ועד לשובם ארצה.
חייהם התלכדו במקריות מופלאה דווקא בחיפה. בפרויקט 'עיר מבנים גזורים', אני מבקשת לגשר בין ההיסטוריה העירונית לנרטיב האישי.
תהליך העבודה החל בחיפוש אחר תמונות של אותם מבנים ומקומות שסביבם הלכתי והסתובבתי בימי ילדותי. הדפסתי את הדימויים, גזרתי את המבנים והרכבתי אותם מחדש לכדי קולאז' תלת-ממדי. כאשר ההצבה לעיתים אפשרה, ולעיתים צופפה והסתירה. בחרתי להציג את המבנים, ללא מניפולציות צורניות. הנאמנות הזו לפרטים הופכת אותם ל 'עדים כנים' של חוויותיי.
בפעולת הפירוק והחיבור מחדש מתקיים מתח מתמיד של מחיקה והנכחה - מחיקת המרחב המקורי הפיזי, והנכחת הזיכרון הסובייקטיבי שלי. כך הקמתי עיר חדשה - מרחב שאינו קיים על שום מפה רשמית, אך הוא מדויק בתכלית לדרך שבה המקומות הללו מעוצבים בתודעתי.
*עד שלהי התקופה העות'מנית, העיר העיקרית באזור הייתה עכו. ואילו חיפה הייתה מעגן דייג ובסיס לשודדי - ים, ואף סבלה מהם. השינוי הגדול במעמדה, חל כתוצאה ממיזמים כלכליים של הקולוניאליזם הבריטי, שהסבו אותה לעיר מסחר ותעשייה, על חשבונה של עכו.
