פארקים - דיורמות
הפרויקט נולד בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. מתוך צורך ליצור מרחב דמיוני אישי, ולכונן עולם אחר מתוך השבר.
בעבודות אלו ביקשתי לבחון ולאתגר את גבולות הגזרה של מדיום הצילום. תוך התייחסות אל התמונה המורכבת, כאל אובייקט בפני עצמו.
בתהליך העבודה, ביקשתי לשבור את הקונבנציות של הדו - ממד, ולהעניק ליצירה נוכחות תלת - ממדית.
השתמשתי בתאורה טבעית, בתאורה מלאכותית, ובליקוטים אורגניים אותם העברתי בפעולת יישון וייבוש.
הנחתי אותם בתוך הקומפוזיציה בהתאם להשתייכותם, כדי להעניק להם חיים חדשים. עבדתי בטכניקה מעורבת, צילמתי את ידיי ואת רגליי והדפסתי אותם בפורמטים שונים. ביצעתי חיתוך ידני בסכין גרפיקאים, וחיברתי את החלקים המודפסים.
יצרתי דיאלוג אינטגרלי בינם לבין האובייקטים המפוסלים.
הפארקים כמרחב של זיכרון, יופי ושבריריות, הם ניסיון לברוא עולם של פלאות.
בסרטון - הזמן שבתוך הפארק מקיים דיאלוג של אור, צל ותנועה מחזורית.
בתנועה איטית ומשתנה היד סורקת את המרחב ומטשטשת את הגבול בין הדימוי לבין המציאות.
