פרוטזות

עבודה טיפולוגית שנעשתה מתוך התמודדות עם מראות קשים של קטועי גפיים ממלחמת "עם כלביא"

ומתוך רצון להנציח את זכרו של בילי אוסטרו ז"ל. חבר יקר. בילי היה נכה צה"ל ממלחמת לבנון הראשונה. 

נעזרתי בפרוטזות האישיות שלו לצילומים. הן צולמו כפורטרט עקיף בסטודיו. התייחסתי בעבודה זו למרחב שבין המציאות לבין האמנות, בין הדימוי לזיכרון ובין החוץ לפנים - באופן הזה חקרתי, פעלתי וצילמתי. 

מתוך הכאב ניתן להגיע לעומק אמנותי, המאפשר צלילה פנימה אל הפצע, עד ל'פריטה' על מיתרי הכאב.

את מוטיב הכנסת הסערה החיצונית פנימה, העברתי מבעד לפילטר האמנותי, הפכתי את הכאב לחסד.